"תלמוד גדול שמביא לידי מעשה"

(:קידושין מ)

שיעורים מצולמים אחרונים שהועלו:

:עקבו אחר הנעשה בישיבה

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon

מאמרים אחרונים

לא תערוץ מפניהם - על האיסור לפחד בשעת מלחמה / הרב דוד אסולין

במסגרת נאומו של משה רבינו בספר דברים הוא מכין את עם ישראל למלחמות הצפויות להם עם כניסתם לארץ ישראל: כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם. לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' א-ֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם. וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ. לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵ-ל גָּדוֹל וְנוֹרָא (דברים פרק ז, יז - כא) . הרמב"ם רואה בפסוקים אלו מצוות לא תעשה לדורות שלא לירא בעת מלחמה: היא שהזהירנו מלירא מן הכופרים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם אבל חובה עלינו להתגבר ולעמוד ולהתחזק כנגד העם האחר וכל מי שיסוג אחור ויברח כבר עבר על לא תעשה והוא אמרו יתעלה: 'לא תערוץ מפניהם' (ספר המצוות לא תעשה נח)...

קרא עוד...

חזון המשורר האלוהי - מאמר חמישי / הרב שמעון ישראלי

הגלים העליונים פועלים על נשמתנו בלא הרף.

תנועות הרוח הפנימיות שלנו הרי הן תוצאות

מאותן ההמיות שהכנור הנשמתי שלנו הומה,

מתוך הקשבותיו שהוא מקשיב את הד קול האצילות העליונה.

אף על פי שלא נדע עד מה,

ואין בידינו לא לפרט, וקל וחומר לסכם, ולא להקציב את הענינים,

שההמולה העליונה עסוקה בהם,

בכל זאת הננו מקשיבים הקשבה כללית.

(שמונה קבצים ח, טו)

 

'הנשמה תמיד מתפללת', כבר אמרנו. 'פועלת היא נפש החיה של האדם תמיד'. דחף החיים, החיפוש, הסקרנות, התשוקה, הרצון לפעול, חשק היצירה. אבל עוד לא הצבענו על שורשי הדחפים הללו, על המנוע שמעיר ומזין אותם, על הגלים העליונים, הפועלים על נשמתנו בלא הרף. כיצד ניתן לתת ביטוי לרעיון עמום, רוחני, אוורירי, בלתי נתפס?

קרא עוד...

במאמר זה נעסוק בשאלת הנחת תפילין במשך כל היום כולו. אמנם בתקופתנו, אנו מכירים שהנחת תפילין מסתכמת בתפילת שחרית (מלבד עדות מסוימות שמניחות בימים מסוימים גם בתפילת מנחה, ואכמ"ל). אך האם היו הדברים כך על פני כל השנים, והאם זהו הציווי החז"לי המקורי? מלבד עצם הציווי מצד ההלכה, יש לעיין בשאלה האם הנוהג בחברה היה שונה ממה שאנו מכירים היום, ואם כן – האם עלינו לשנות את מנהגינו?

 

עיון בשתי אגדתות, אחת על אלישע בעל כנפיים, ואחת סיפור ממרד בר כוכבא על תושבי ביתר, מראה על מציאות חיים שונה מימינו אנו. שם מתועד שהיו מניחים תפילין גם במשך זמנים שאינם תפילת שחרית. הראשונים נחלקים בהבנת הסיפור על אלישע בעל כנפים, ומתמודדים עם השאלה של: האם הסיפור מעיד על כך שהליכה עם תפילין במשך כל היום כולו היא מצד מידת חסידות, או שמא היא מידת הדין. כמובן שהתשובה לשאלה זו משפיעה גם על ההכרעה ההלכתית, כפי שרואים בבית-יוסף...

קרא עוד...

הנחת תפילין - כל היום כולו? / חובב אלסטר 

שאל את רבני הישיבה

© 2018 ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" נתיבות

  • White YouTube Icon
  • White Facebook Icon
  • White Google+ Icon