על הישיבה

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" נתיבות הוקמה בשנת התש"ס (2000) והיא מונה כיום כמאה ועשרים תלמידים, מתוכם כשלושים תלמידים המצויים כעת בפרק השירות הצבאי ועתידים לחזור לישיבה.

 

הישיבה רואה בלימוד תורה ערך עליון ומדגישה את ערך ההזדהות והתרומה למדינה, כערך דתי ולאומי מהמדרגה הראשונה. הישיבה מדגישה את החשיבות הגדולה של אחדות עם ישראל והעשייה למען כלל ישראל, ומכאן שמה- 'אהבת ישראל'.

 

ייחודה של הישיבה הוא בהדגשת ערכי החלוציות, האחריות, התרומה לכלל והמחויבות האישית כלפי כל אדם מישראל, ערכים אותה מדגישה התורה "שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים". מכאן גם ההבנה שהדבקות בקב"ה היא בראש ובראשונה דבקות במידותיו, אשר כולן מידות של חסד, רחמים והשפעה לזולתו. לימוד התורה פותח בפנינו את הפתח להבנת ולהפנמת הערכים הללו. על-ידי יצירת המשכיות בלימודה וחיזוקה נשמרים ערכים אלו ומובילים את דרך האדם לאורך זמן.

 

הישיבה שואפת ליצור תודעה בה המושגים: "אדם מאמין" ו"תלמיד חכם" מכילים בתוכם ערכים של חלוציות, אידיאליסטיות, אכפתיות ונשיאה בעול עם הזולת. 

תפיסה זו מובילה את דרכה של הישיבה במספר תחומים:

  1. המעשים אינם יכולים להתקיים ללא הלימוד, וראוי לו לאדם שיקדיש מספר שנים להתמסרות ללימוד התורה.

  2. כהכרעת הגמרא (קידושין מ', ברכות י"ז ועוד) הלימוד הראוי הוא לימוד "המביא לידי מעשה" ו"לימוד לשמה". לפיכך עיקרו של הלימוד בישיבה מוכוון להבנת חובת האדם בעולמו, בירור ההשקפות הנכונות והמעשים הרצויים – לימוד הגמרא בעיון מנסה לחתור אל העקרונות המהותיים העומדים בבסיס הדיונים התלמודיים, והסוגיות שנבחרות ללמוד הינן סוגיות שהישיבה רואה בהן בסיס לבניית דרך חיים של אדם דתי.

  3. עיקרו של הלימוד בישיבה הוא לימוד גמרא בעיון ובבקיאות, אך קיים דגש רב גם על לימוד הלכה למעשה, תנ"ך, מחשבת ישראל, תיקון המידות וחסידות.

מעבר ללימוד הגמרא הקלאסי שכולל עיון בסוגיה, בראשונים ובאחרונים - על מנת לרדת לשורש הסוגיה ולמהותה, הישיבה מדגישה בלימוד: 

   א.      עיון מקביל ומעמיק - הן בבבלי והן בירושלמי ובשאר ספרות חז"ל.

   ב.      לימוד ההלכה והאגדה - בעומק וברצינות הראויה.

   ג.       הכרה, הבנה והזדהות עם החכמים ועולמם.

הישיבה מחנכת את תלמידיה להתערות בעיירות הפיתוח בכלל ובנתיבות בפרט. הישיבה גם מעודדת את בוגריה להשתלב בתנועות שונות הפועלות לתיקון החברה כדוגמת גרעיני נחשון של בני עקיבא. על אף החשיבות הרבה שיש לניתוק החלקי מן העשייה בשלב הלימוד בישיבה, מעודדת הישיבה את תלמידיה ליצור קשרים, להתחבר לבני הנוער בנתיבות ולקרבם לבית המדרש.

 

מטרת הפעילות הקהילתית וההתערות העירונית היא, שכבר בעת הלימוד בישיבה, יבינו התלמידים שאין הלימוד מנותק מן המעשה ויישמו את הערכים עליהם הם מתחנכים בחיי היומיום "על אש קטנה".

על אף חשיבות העניין, הישיבה מקפידה שמכסת שעות ההתנדבות של כל תלמיד לא תעלה על שעתיים בשבוע.

4.

דגשים נוספים בישיבה:

  • חסידות:

    1. החסידות הדגישה את עבודת ה' הפנימית, תיקון המידות והדבקות בה'.

    2. ערך עליון נוסף בחסידות הוא: "בל ידח, ממנו נדח", דהיינו, האחריות האישית על כל אדם מישראל שני יסודות אלו הם כמובן גם היסודות החינוכיים של הישיבה. עיקר הלימוד החסידי בישיבה מושקע בלימוד דרכה של חסידות רוז'ין, שאחד משני ראשי הישיבה (הרב ישראל פרידמן בן-שלום) הוא נצר ישיר של שושלת האדמורי"ם שלה.

 

  • ערך השותפות:

הדגש הגדול בחינוך התלמידים ללקיחת האחריות על עם ישראל בכל תחומי החיים משליך גם על ההתנהלות הפנימית בישיבה. השותפות לחלום של אדם מתוקן וחברה מתוקנת מחייב שותפות גם בחיי היומיום של הישיבה. הביטוי המרכזי לכך הוא העדר 'דיסטנס' בין המחזורים ובין התלמידים והצוות. התלמידים שותפים לתורנויות שונות הקשורות לתחזוקת הישיבה אך גם ובעיקר ליוזמות בתחום הלימוד, האווירה והפעילות בישיבה. כל שינוי משמעותי עובר דרך דיון, והחלטה משותפת של הצוות והתלמידים.

 

מבחינה זו גם צורת הלימוד מבטאת את רעיון השותפות, ורוב השיעורים מתנהלים בצורה של דיון משותף, מסביב לשולחן.

 

  • האווירה בישיבה:

מספר התלמידים בישיבה (כתשעים), ראיית התלמידים כשותפים

לחלום ולאידיאל, הלימוד של נושאים מהותיים ורלוונטיים וכן

האחריות הניתנת לתלמידים בכל תחומי הלימוד והעשייה בישיבה,

יוצרים אוירה חברתית מיוחדת, של משפחה של ממש אוירה מיוחדת

זו מהווה נדבך חשוב שמאפשר לימוד, הפנמה ויישום של רעיונות

עליהם מחנכת הישיבה.

 

  • "ספרדים", "אשכנזים" ומה שביניהם:

בישיבה קיים מגוון מבורך של תלמידים מעדות שונות ובעלי רקע

ואופי שונה ומגוון. הגיבוש החברתי המדהים שנוצר למרות השונות

הוא דוגמא נפלאה לחלום האחדות והקשר הראויים להיות נחלת כל

חלקי החברה הישראלית. התפילה והאוירה בישיבה בשירי שבת

וחג, מביאים לידי ביטוי את השורשים האותנטיים של כל עדה ועדה.

 

  • הדגשת המושגים "גרעין", "קהילה" ו-"טווח ארוך":

הישיבה רואה בתלמידיה - תלמידים בהווה, ושותפים לחלום של בניית חיי תורה ושליחות חינוכיים בעתיד. הישיבה היא חלק מגרעין הפועל בנתיבות, ומקיים מפגשים עם תלמידי הישיבה – לכל תלמיד יש משפחה מאמצת אליה הוא מגיע מדי כמה שבתות. 

הישיבה מדגישה כי גם חינוך האדם הפרטי וגם השפעה ציבורית משמעותית לא יכולים להיות מיושמים ב - 5 שנות ישיבה בלבד, אלא בחיים שלמים של בניית חלום והגשמתו יחד - לטווח ארוך.

 

היום, אחרי 18 שנות פעילות בעיר, מתקיימת בנתיבות קהילה ייחודית שבבסיס הגיבוש שלה עומדים: לימוד התורה, ערכי החסד, הנתינה והאחריות הציבורית. בקהילה מעל 70 משפחות והיא מורכבת מבוגרי הישיבה והמוסדות הנוספים שהוקמו ע"י הגרעין, כמו גם עשרות צעירים ובוגרים מבני הישוב המצטרפים לפעילות המגוונת ודרכה מצטרפים לחלום.

© 2018 ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" נתיבות

  • White YouTube Icon
  • White Facebook Icon
  • White Google+ Icon