פרשת וילך - אעברה נא ואראה את הארץ הטובה

הפרידה ממשה הולכת ומתארכת בספר דברים. לא קל להפרד ממנהיג שהגיע אל השיאים הרוחניים הגבוהים ביותר שיכול להגיע אליהם בן אנוש. הפרידה מלווה בדברי מוסר, בלימוד מצוות התורה, בתאור ההיסטוריה הקרובה וביסוס האמונה. מרכיב לא פחות חשוב בתהליך הפרידה מהעם הוא הצבת המנהיג החדש. האם בכלל ניתן להעלות על הדעת שמשהו יוכל 'להכנס לנעליים' של משה רבינו? ואכן התורה חוזרת ומדגישה: יש מחליף למשה רבינו! יהושע בן נון המתואר כ'נער לא ימיש מתוך האהל' הוא הוא המועמד להחליף את משה רבינו.

משה איננו מסתיר את אי השלמתו מהגזירה שלא יוכל להכנס לארץ, ואף על פי כן הוא מקבל עליו בסופו של דבר את הדין, וסומך את ידיו על יהושע.

מה עבר בליבו של משה רבינו כאשר נאלץ למנות את מחליפו, וכאשר הבין שכבר נגזרה גזרה ולא יכנס לארץ ישראל? זאת התורה אינה מפרשת לנו. והנה חז"ל במדרשם מנסים למלא את החלל הזה, ואלו דבריהם:

קרא את יהושע, אמר לפניו: רבש"ע, יטול יהושע ארכי שלי (שלטוני) ואהא חי! אמר הקדוש ב"ה: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מיד השכים משה, והלך לביתו של יהושע. נכנסו לאהל מועד. ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן, הלך משה אצל יהושע ואמר, מה אמר לך הדיבור? א"ל יהושע: כשהיה הדיבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך? אותה שעה צעק משה ואמר: מאה מיתות ולא קנאה אחת! ושלמה מפרשה (שיר /השירים/ ח) 'כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה' - אהבה שאהב משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע. כיון שקיבל עליו למות התחיל הקדוש ברוך הוא מפייסו אמר ליה: חייך בעולם הזה הנהגת את בני, אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותן. מנין? שנאמר (ישעיה סג) ויזכור ימי עולם משה עמו (דברים רבה ט, ט).

הקב"ה מפייס את משה, אך הגזירה שלא יכנס לארץ היא ברורה וחד משמעית.

אולם דומה שלא יתכן אחרת. הלא על דורו של משה נגזרה הגזירה שלא יכנסו לארץ, אם כן כיצד יראה הדבר אם הוא יכנס והדור שהוא הנהיג ימות במדבר? כך למדנו במדרש:

אמר לו הקב"ה למשה באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ? משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך, ונשבית הצאן. ביקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך. אמר לו המלך: אם את נכנס עכשיו, מה יאמרו הבריות שאתה השבית הצאן? אף כאן אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא, וקברתם במדבר, ואת מכניס דור אחר, עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק לעולם הבא! (במדבר רבה פרשה יט יג).

לפי המדרש, ברור איפוא, שמשה רבינו לא יכול להכנס לארץ ישראל ללא הצאן שהנהיג במדבר! המדרש מוסיף שזו גם התקוה של הדור ההוא:

אלא תהא בצדן ותבא עמהן (הכוונה לעולם הבא) שנאמר (דברים לג) ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה.

זאת אומרת כפי שברור לנו בודאי שלמשה רבינו יש חלק לעולם הבא, והוא יבוא כביכול סוף סוף לארץ ישראל, כך יקרה גם לדור המדבר. משה רבינו הוציאם ממצרים, מת איתם במדבר, ויבוא עמהם בעתיד לארץ המובטחת.

אנחנו זכינו לארץ המובטחת, אבל אנו לומדים היטב על בשרינו את מה שאמרו חז"ל: 'ארץ ישראל נקנית ביסורים'. אנו מקוים שנוכל לשבת בהקדם בשקט ובשלוה באדמתנו.

שבת שלום – הרב דוד

תגיות

בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...

© 2001 ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" נתיבות מאז

  • White YouTube Icon
  • White Facebook Icon
  • White Google+ Icon