ישיש עלייך אלוקייך - לטוב. ולרע?

מה מבטאת "שמחה" של הקב"ה על משהו? בהנחה שהמושג מושאל, יש להבין את רגש השמחה בהקשרים רחבים יותר כשהוא מופנה כלפי הקב"ה.

בפרשת כי תבוא, פרשת הברכות והקללות, מוזכר הרגש הזה כלפי הקב"ה, אולם לא בהקשר שהיינו מצפים לו – אלא דווקא להיפך[1]:

(נט) וְהִפְלָא יְקֹוָק אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים:

(ס) וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ:

(סא) גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְקֹוָק עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ:

(סב) וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:

(סג) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְקֹוָק עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְקֹוָק עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

זהו אחד הפסוקים הקשים ביותר בתורה – גם רגשית, וגם תיאולוגית. האם הקב"ה שמח כשעם ישראל נענש, סובל ונדכא? הלא אנו מכירים ביטויים רגשיים שאולים בדיוק לכיוון ההפוך באותה הסיטואציה[2] –

בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא. (רעידת אדמה)

ואם כן כיצד דבר זה יתכן? אכן, חז"ל ככל הנראה שאלו את אותה השאלה, אותה תחושה לא נוחה התעוררה אצלם למקרא הפסוק, ועל כן פרשו את המילה "ישיש" שלא כפשוטה[3] -

והיה כמו שׁשׂמח מאמרו של יי עליכם להטיבכם ולהרבות אתכם כך ישׂמח מאמרו של יי עליכם גוים זרים להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ותעקרו מעל האדמה שאתם באים שמה לרִשׁתה:

כלומר, בוודאי שהקב"ה בעצמו לא ישמח להעניש את עם ישראל, אלא – העונש שהוא יתן להם ישמח את הגויים. נדמה לי שפירוש זה אינו מתקבל בקריאת פשט הפסוקים מכמה סיבות:

1. לפי פירוש זה אין הקבלה בין שני צידי הפסוק - כמו שהוא שמח עליכם, כך הוא – ישמח אחרים? אין זו קריאה חלקה של הפסוק.

2. בפרשה שלאחר מכן מובא הפסוק המשלים[4]:

(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:

(ט) וְהוֹתִירְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב יְקֹוָק לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ:

גם כאן נראה שההשלמה היא לצד ההפוך – הקב"ה ישוב לשוש עליך לטוב, כלומר שקודם לכן הוא שש עליך לרע. הקב"ה הוא הנושא בכל הנ"ל, ולא נראה שנכנסים פה עוד "אחרים" כנושא.